פוסטים נבחרים

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Please reload

חיפוש לפי תגיות
Please reload

לכל דבר יש עת

לכל דבר יש עת. טסתי לאיטליה לטעום וחצי שעה אחרי הנחיתה ידעתי שאני מקימה חווה. דברים בדיוק הסתיימו, חודשים ארוכים הרגישו שמתנקזים לשישה ימים של סלואו פוד, יין ומגיע לי מלא פחמימות. עצמתית, מאירה, הצהרתי לכולם בביטחון שבועות לפני הנסיעה על גודל החוויה שלקראתי.

במילאנו, ליד המסוע של המזוודות, פגשתי פנים מוכרות ממפגשי סלואו פוד ירושלים. ואז אספרסו איטלקי ראשון ובאוטובוס שמלא בשפות, תלבושות ואהבה משותפת לאוכל, יוני סיפר על החווה ואני כבר שלחתי לאמא ורני הודעה 'תכנסו לאתר שלהם http://www.kaima.org.il ותחשבו על השדה שלנו'.

עם החזרה התבקשתי לכתוב על התערוכה, הכנתי משפטים ופסקאות, ציטוטים מהנאום הסוחף של קרלו פטריני, המפגשים, היינות, הטעמים, הרגעים הקטנים שהפכו חוויה לאירוע מכונן. אבל שום דבר לא התחבר לטקסט. חזרתי עם תשוקה, עם עשייה חדשה, עם ההכרזה שאני מקימה חווה, כזאת שתצמיח ירקות ואנשים.

 

שלושתנו לא כיוונו אל השינוי, ובטח שלא חשבנו על אחד כזה, אבל מיד נרקם חלום משותף, שבזכות יכולות הניהול של אמא, הפך למציאות.

 

אמא, אירית שבח, היא גמלאית ומנהלת בכירה בפורום 100 של תנובה, בעברה מנהלת משאבי אנוש קונצרן תנובה ומנהלת מרכז המכירות וההפצה. רני ארז, אמא לשלושה ילדים בחינוך ביתי ומנהלת משאבי אנוש בהכשרתה. ושי שבח, אשת קולינריה ומובילה את Slow food youth network Israel.

 

 

 

שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
Please reload

פוסטים אחרונים

כל הזכויות שמורות לקיימא בארותיים

  • White Facebook Icon
  • White Instagram Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now